מוח ישן חדש

איך מחשב-על בן 2 מיליון שנה עדיין משתמש באותן תוכנות ישנות בשביל אתגרים חדשים?

למה קשה לנו לשנות הרגלים לא מעכבים ולחיות באופן שתואם את השאיפות שלנו מעצמינו?

מגיל 0 אנו מתחילים ללמוד ואז גן, ביה"ס ואפילו אקדמיה ומקצועות חופשיים. אבל יש משהו שאנו לא לומדים בכל השנים האלה,

משהו שנראה הכי טבעי בעולם ולמרות זאת אף אחד לא מדבר על זה.

מה המשאב הכי חשוב שלנו ? ואיך לנהל אותו כדי להגיע למטרות שאנו מציבים בחיים?

על כל המשמעות העמוקה הזו אחראי איבר אפור- סגלגל שיושב לו בין האוזניים שלנו. למוח יש השפעה על כל תחום בחיינו. הוא מווסת ומנהל את כל הפעולות הדרושות לחיים שלנו (האמת שהוא נעזר גם בלב אבל זה במאמר נפרד).

"ההבדל בין מה שאנו עושים לבין מה שאנו מסוגלים לעשות יכול להספיק כדי לפתור את רוב בעיות העולם"

מהטמה גנדי

יש בערך 4 ספרים בספרייה שהם על גלי כבידה, גילו מה זה, שמו אדם על הירח. לעומת זאת, מדפי הספרים מלאים בספרים על תודעה והמוח וכל הזמן מתפרסמים ספרים חדשים.

מעריכים שיש 100 ביליון תאים במוח וכל תא בודד יכול להתחבר עם עד 10,000 תאים אחרים.

יחד זה טריליון חיבורים. תחשבו שרק בגלקסיה שלנו יש רק כמה מאות ביליונים של כוכבים.

פיסת מוח בגודל של גרגיר חול מכילה מאות אלפים של תאים שמתקשרים ביניהם על ידי חשמל ודרך כימיקלים מיוחדים.

אז הבנו, המוח סופר מתוחכם ומורכב ולא יודעים עליו כלום.

אז האמת היא שזה לא לגמרי נכון ובעשרות שנים האחרונות, בזכות התקדמות טכנולוגיות הדמיה, התחלנו להבין קצת יותר. זה הרבה יותר מפעם.... המוח מורכב מאזורים שיש להם תפקידים מסוימים. פעם חשבנו שכל אזור עושה משהו נפרד אבל עכשיו מבינים שזה הסבר פשוט מידי. למעשה, המחקר הכי עדכני מצא 7 רשתות שכוללות אזורים רבים במוח. רוב פעילויות המוח נעשות על ידי שיתוף הפעולה בין כל מיני אזורים שונים שכוללים תפקודים שונים. המוח הוא כמו תזמורת של נגנים שמנגנים ביחד ויוצרים מוזיקה מחשמל וכימיקלים. המוזיקה היא בעצם המציאות הפנימית והחיצונית שאנו חווים בעולם. המוזיקה היא מה שעושה אותכם אתם. אבל לא צריך להיכנס לעובי הקורה, זו לא המטרה. המידע הזה צריך להיות נגיש לכולם ולא רק באקדמיה ולמאמנים בטופ של עולם העסקים והספורט. והתפקיד של האתר הזה הוא להוציא כמה שיותר האקים לבעיות שנוגעות לכולנו, בענייני בית ועבודה, ביחסים בין אישיים ובבריאות הנפשית והפסיכולוגית שלנו. אנו ננסה להביא כאן במאמרים הבאים עוד האקים אבל כאן נתחיל לבנות בסיס טוב להבנה. אבל בשביל זה כדאי להבין משהו בסיסי לגבי המוח. המוח בשלושה חלקים בגדול, לפי התאוריה האבולוציונית של הניורולוג פול מק'לין אפשר לחלק את המוח לשלושה חלקים שונים.

כל חלק התפתח בזמן אחר, מה שהיה טוב נשאר. אליו הצטרפו עוד מבנים חדשים שעזרו לו לשלוט במאבק האבולוציוני להישרדות. לכל שכבה יש קשרים עם שכבות האחרות, אך לכל אחת יש אינטליגנציה משלה, סובייקטיביות משלה, זיכרון משלה ותחושה אחרת של זמן ומרחב.

התוצאה היא המוח המתקדם של האדם שהוא החיה השולטת על פני כדור הארץ.

המוח הראשון שהתפתח הוא מוח הזוחלים שנמצא אצל כל בעלי החיים.

אצלנו הוא כולל את גזע המוח ומבנים נוספים.

הוא אחראי על כל המנגנונים שמשאירים אותנו חיים: דופק, נשימה, לחץ דם, רעב ועוד.

כל זה קורה ללא מודעות. אלה פונקציות בסיסיות שמחזיקות אותנו בחיים.

תחשבו על לטאה או דג שבורח מסכנה והולך לכיוון מזון, מחפש מחסה ובני זוג פוטנציאלים.

החלק השני התפתח מעל המוח הזוחלי והוא ההיפותלמוס והמערכת הלימבית.

המוח הזה נקרא מוח היונקים כי הוא משותף בין כל היונקים.

בניגוד לזוחלים שמשאירים את הצאצאים שלהם להסתדר לבד, היונקים מטפלים בצאצאים בדרכים שנתפסות כאהבה וחיבה.

אפשר לקרוא לו המוח הרגשי כי הוא מייצג את החלק הרגשי המקושר ליחסים חברתיים, היקשרות הורים לצאצאים, והבסיס לרגשות אבל הוא מקושר גם לתנועה, זיכרון וחוויות למידה שונות.

אנו נקרא לו המוח הריאקטיבי מכיוון שעד גיל 7-8 כבר מתפתחים דפוסי ההתנהגות הבסיסיים, התגובות הרגשיות ותפיסת העולם המיוחדת שלנו.

וכך נוצר מצב שאנו מגיבים לסביבה באופן מהיר יחסית ללא חשיבה, כנראה שזה דפוס אבולוציוני כדי שנוכל להגן על עצמינו גם בגילאים צעירים.

אנו יכולים לראות את זה בעיקר באמיגדלה (בלוטת השקד ביוונית על שם צורתה).

זה מד הפחד שלנו שמגיב באופן מיידי ובעוצמה לכל איום בסביבה ושולח אותות לשאר חלקי הגוף. במה שנקרא

תגובת לחץ FFF - fight, flight or freeze - לברוח, להילחם או לקפוא במקום.

אבל הרגלים ותגובות אוטומטיות נמצאים גם בחלקים אחרים של המערכת הזו, כמו הגרעינים הבאזליים וההיפוקמפוס שקשורים בתפקודי הזיכרון.

החלק השלישי התפתח הכי מאוחר אבולוציונית ונקרא הניאוקורטקס.

מקלין קרא לו המוח הרציונלי – או המוח החושב...

הוא מורכב מ 4 אונות עם תפקידים שונים אבל נקרא כך בגלל האונות הקדמיות.

הן המנהל התפקודי של המוח - החלק שאוסף מידע מכל אזורי המוח, החלק שמתכנן ומחליט על הדרך הטובה ביותר.

החלק הזה לא מפותח לגמרי עד גיל 25 ומשפיע על קבלת החלטות רציונלית אצל צעירים.

כנראה אנו נוטים לעשות שטויות כשאנו צעירים, לכן ביטוח של נהגים צעירים מתחת לגיל 25 עולה יותר כסף...

הפסיכולוג הקוגניטיבי ג'ורג' מילר מצא שהמוח המודע יורה בין 20-40 נוירונים בכל שנייה בעוד שהלא מודע יורה 20-40 מיליון נוירונים בשנייה!

ויש האומרים שהחלוקה היא 95% למוח לא מודע ורק 5% אחוז למוח המודע.

זה אומר שהרוב הגדול של פעולות המוח שלנו הן לא מודעות.

זה כולל את כל ההרגלים, הכישורים, התגובות הרגשיות, תבניות חשיבה והאמונות יחד עם כל הפעולות הפנימיות שהגוף עושה לבדו.

רק אחוז קטן של המוח מספק את הרציונליות, היצירתיות, פתירת בעיות והאמפתיה.

אבל האחוז הקטן הזה הוא "מותר האדם מן הבהמה".

תמיד יש ביניהם משיכת חבל לגבי מי יוביל את הדרך שלנו. המוח הריאקטיבי או המוח החושב. המוח המודע או הלא מודע.

אבל אם הם מיושרים על אותה הדרך – זה המדד האולטימטיבי לבריאות פסיכולוגית, לסיפוק וחיים מאושרים.

אז למה זה לא קורה? למה יש כאלו מאבקים בתוכנו ? מי שולט במי? מה אני?

יש לנו את ההנחה שהמודע – המחשבות שלנו - מנהל ומוביל אותנו בחיים בכל סיטואציה, זה גם נותן לנו תחושה חשובה של שליטה. אבל מחקרים הוכיחו שקבלת ההחלטות שלנו מתבצעת כרבע שניה מוקדם יותר מההחלטה המודעת -עוד לפני המחשבה של מה שהחלטנו כבר התת מודע מכוון לפעולה של הגוף.

המוח תת מודע (שברובו נשלט על ידי המוח הרגשי) הרבה יותר מהיר מהמוח המודע.

הוא מסתמך על ידע שצבר מגיל 0 כדי לעשות החלטות, זה גיל צעיר מידי כדי להבין את המורכבויות של החיים, לכן אנו עושים לפעמים טעויות חשיבה או מסקנות שגויות לגבי אנשים וסיטואציות שיוצרות לנו סבל מיותר.

לעומתו, המוח המודע (המוח החושב ) משתמש בכל הידע שצבר בזיכרון כדי לתכנן כמה דרכי פעולה שונות לפי המצב שלפנינו.

ההחלטות יותר רציונליות ולכן יש פחות מרווח טעות בהחלטות שלנו (בעיקרון...) וכך אנו מכוונים את ההתנהגות בחשיבה לטווח הארוך ולא רק הקצר.

מטפורה טובה לכך היא של הפסיכולוג ג'ונתן היידט.

תדמיינו שאתם רוכבים על פיל במשקל 6 טון, זה התת מודע, המוח הריאקטיבי שלכם. הוא קצת עצלן וזורם, הוא לא יודע מה בריא או לא בריא, יש לו הרגלים ודפוסי התנהגות קבועים אבל התגובות שלו ממש מהירות.

כאשר הוא מאוים הוא נהיה קשוח ואגרסיבי, אבל כאשר הוא רגוע ובחברה טובה הוא רך ומחבק.

אתם זה הרוכב, זה המוח ההגיוני שיודע לחשוב, לתכנן לטווח ארוך, לתכנן צעדים, לחכות לרגע הנכון ולהיות סבלני כשצריך..

הרוכב מנסה לדאוג לבריאות לטווח ארוך ונמנע מהמבורגר ב2 בלילה, הפיל ינשנש את ההמבורגר עם בירה אם יתחשק לו.

כוח רצון מגיע מהרוכב, הוא החלק במוח שרוצה לכוון את הדרך, אבל כוח רצון הוא כמו שריר, אם משתמשים בו הרבה הוא מתעייף. לדוגמה, אחרי יום קשה בעבודה אנו נעדיף לפעמים להזמין ג'אנק פוד ולהימעך על הספה כל הלילה במקום לאכול בריא וללכת לעשות פעילות גופנית.

דוגמה אחרת היא סטיב ג'ובס ומרק צוקרברג. הם בחרו ללבוש את אותה חולצה כל יום כדי למנוע את עייפות ההחלטה.

רוב השינויים וההתפתחות הבריאה מגיעים מהרוכב אבל הוא קטן לעומת הפיל.

לא משנה מה תעשו, אם לא תהיה ביניהם הסכמה על הדרך, הפיל ינצח בכל פעם.

לכן כל כך קשה להפסיק הרגלים רעים, שזה גם מחשבות ורגשות שליליים, לא תמיד יש אנרגיה נכונה לרוכב.

למה זה רלוונטי לכם?

כי רוב הזמן אנו מתפקדים באנרגיה נמוכה בהרבה מהיכולות שלנו.

לרוכב אין מספיק אנרגיה להוביל את הפיל.

יש לנו הרגלים קבועים, מחשבות ורגשות, שמשאירים אותנו באורח חיים לא בריא ולא מקדם שפוגע לנו באנרגיה.

אנו חושבים שאי אפשר לשנות את עצמינו אבל זה רק הפיל הכבד שקשה לו לשנות התנהגויות מעכשיו לעכשיו.

זה אזור הנוחות, המקום שבו הפיל מרגיש בבית ולכן אין לא צורך לעשות שינויים אפילו אם כואב לנו, אפילו אם הבריאות, היחסים החברתיים או אפילו ההצלחה שלנו בחיים בסכנה.

מחקרים בארה"ב מצאו ש90% מן אנשים אחרי אירוע בריאותי חמור כמו התקפת לב וניתוח מעקפים לא עשו שינוי משמעותי בחיים שלהם כדי שזה לא יקרה שוב.

כלומר, אמרו להם שהם הולכים למות אם לא ישנו הרגלים ועדיין...

מי מאיתנו לא מכיר אדם כזה או שהוא בעצמו כזה.

וזה דומה ברוב המחלות ורוב ההרגלים הלא בריאים כמו התמכרויות שונות.

לרוב, אנשים חושבים שזה מה שיש ואין מה לעשות. הם שופטים את עצמם בחומרה, כועסים על עצמם ורק מעלים את הסטרס הקיים עוד יותר.

לפעמים זה לא בגלל שהם ללא כוח רצון או שהם חושבים שהם עצלנים, אלא זה מה שקורה להם בדמות הרגלים ישנים והתנהגויות אוטומטיות.

לכן צריך הרבה חמלה וסבלנות אם רוצים לשנות התנהגות,

אך בעיקר צריך להבין איך המוח עובד ולהשפיע עליו דרך האסטרטגיות הנכונות.

כדי לרכב על הפיל הענק הזה אל עבר ההצלחה שאנו רוצים לראות בחיים אנו צריכים לנהל ולחזק את המוח המודע.

שם אנו שותלים את הזרעים של ההחלטות שיצמחו במוח הלא מודע, שיניעו את הפיל למקום הנכון.

שם אנו בונים התנהגויות והרגלים טובים שיביאו לנו את האנרגיה להשגת המטרות שאנו רוצים לראות בחיים.

"עד שלא תהפוך את התת-המודע שלך למודע, זה ינהל את חייך ואתה תקרא לזה גורל"

קרל יונג

בני אדם ראויים ומסוגלים לשינוי, לצמיחה והתפתחות. דפוס חשיבה צומח כזה יכול להביא לפתרון רוב בעיות העולם. במאמרים אחרים אנו נראה איך להעלות את האנרגיות של המוח החושב ואיך להשפיע על המוח הריאקטיבי כדי להשיג את המטרות שלנו, להיות מסופקים ומאושרים ולשגשג בחיים, בכל תחום ובכל דרך. בהצלחה ובאהבה!

אני