?איך מתחילים לעצב חיים מאושרים ומועשרים

תרגיל לפתיחת מודעות והפעלת אופטימיות לעתיד. מה עוצר ומה יניע אותנו קדימה אל עבר הרצונות והחלומות שלנו בחיים?

אם הייתם יכולים לעצב את חייכם איך הם היו נראים? אחת השאלות הגדולות ביותר שיש. כל כך הרבה תשובות וכל כך הרבה אנשים /דתות / ממשלות שמנסים לשווק את התשובה לשאלה הזו עם הצלחה כזו או אחרת. זה שאלה מבלבלת מאוד אבל בעידן החדש אולי בעצם זו ברכה במסווה... פשוט מכיוון שאנחנו יכולים ליצור ולעצב חיים מאושרים בעצמינו.

נכון שאף אחד לא אמר לכם את זה?? גם לי לא...

לפחות עד שהכרתי את מרחבי הפסיכולוגיה החיובית, מדעי המוח וביוהאקינג.

סוניה לובורמיסקי פסיכולוגית אושר מפורסמת משכה את תשומת הלב לחלוקה כללית אך מאירת עיניים

למידת האושר שאנו חווים בחיינו. לרובינו יש חלק משמעותי ביכולת ליצור אושר בחיינו באופן אקטיבי. יש לנו יכולת לעצב את חיינו להרגלים שיביאו אושר, זה לא מקובע גנטית או מושפע באופן סופני מאירועי חיינו. תמיד יש לנו את האפשרות לבחור איך לחיות את החיים שלנו למרות כל מה שקרה לנו בחיים או בחיי הורינו. זו הזכות של כל בני האדם, בשונה מחיות אחרות, לבחור כיצד לחיות את חיינו. לפעמים גם אי בחירה היא בחירה, בייחוד כאשר אנו נסחפים אחר תרבות/דת/משטר/אידאולוגיה מסוימת. אך אתם מכירים את המשחק הרגיל של החיים שלנו ושל הסובבים אותנו... רובינו זורמים עם החיים כפי שהם מתפתחים מרגע לרגע. עם עומס העבודה, הילדים, החיפוש אחר האושר והעושר, אנו נעולים במשחק היפנוטי של גירוי חיצוני ותגובה, הליכה אחר הרגלים ישנים, הימנעות מאתגרים שפשוט אין לנו כוח אליהם עכשיו. אנו מחכים לזמן המושלם או למצב רוח אידאלי. אנו אומרים לעצמינו: "לא עכשיו", "כשיהיה זמן" או "צריך שנייה להירגע ואחרי זה". אך דווקא הגישה הזו מונעת מאיתנו לחיות את החיים שאנו חולמים לחיות וסוגרת את הדלת על האפשרויות המובילות אל אושר ומימוש עצמי. דווקא בזמנים קשים אנו מגלים שאזור הנוחות שלנו היה אולי יותר מידי נוח, ואנו שמים לב מאוחר מידי. הדברים שחשבנו שאפשר להתעלם מהם או להדחיק בפינות הנסתרות של המודעות תמיד מנעו מאיתנו לחיות באמת את חיינו, להתקדם באופן אישי ובעבודה. לא תמיד ברור לנו מתי יש לחץ עלינו לגדול. יש לנו מנגנונים במוח שמונעים מאיתנו לעשות שינויים גדולים וחדשים אם אנו עדיין לא מוכנים לכך. המוח בוחר בדרך האנרגטית הקלה ביותר, בנוחות... יש הרבה כוח בדפוס החשיבה שלנו, בעיקר אם הוא דפוס חשיבה צומח (growth mindset), אבל לרוב המוח שלנו מעדיף מציאות קיימת שכבר פיתחנו אליה הרגלים, יכולות התמודדות וכבר אנו מכירים את השטף הרגשי היום יומי הקבוע. לעומת זאת, יש את הלובסטרים 😊 לנו וללובסטרים היה אב קדמון משותף לפני כ 350 מיליוני שנים לכן חוקרים בחנו אותם בתנאי מעבדה. הם גילו שיש להם מערכת רגשית קדומה והיא משתמשת בכימיקלים, סרוטונין ודופמין (אצליהם זה אוקטופמין), בדומה למה שהמערכת הרגשית שלנו מריצה במוח. כאשר הלובסטרים גדלים הם מתחילים להרגיש לחץ בשריון שלהם. הלחץ הזה מוביל אותם בחיפוש אחר מקום בטוח שבו הם יוכלו להשיל את השריון ולגדל אחד אחר, גדול יותר ומתאים יותר. לחץ הוא אלמנט אבולוציוני שמניע גדילה והתפתחות. אין התפתחות בלי לחץ. כך היצורים בכל העולם פיתחו אמצעים מיוחדים כדי לשרוד בסביבתם העוינת (והמלחיצה) ולשגשג בסביבות שונות. וכך גם בני אדם מתפתחים. רק שאצלנו זה מורגש באי נוחות ותסכול שאנו מרגישים במצב חדש ומאתגר. זה חוק טבע. אנו רואים את זה גם בשרירי האדם. אדם יכול לבנות שריר רק אם הוא מייצר לחץ מתאים ונשנה. לא גבוה מידי שהשריר לא יקרע ויפצע אך גם לא נמוך מידי כדי לאפשר לשריר להתאמץ. בצורה זו השריר נבנה ומתחזק על מנת להצליח לשאת עומסים הולכים וגדלים. אם אפשר לקחת דוגמה מהלובסטרים, כשיש לנו לחץ או קושי באזור כלשהו בחיינו זה רק סימן שאנו יכולים להתפתח ולגדול באזור זה. זה סימן שאנו צריכים לקחת פסק זמן, ללכת למקום שבו ניתן להפנות את המודעות, להרהר במצב העכשווי הגורם קושי או כאב, לנסות למצוא דרכים לגדול ולהתפתח על ידי למידה של כישור חדש או פיתוח עצמי. רק ככה אנו גדלים ורק ככה אנו מפתחים חליפה לובסטרית חזקה העמידה לשינויים. נשאיר רגע את הלובסטרים במקומם וננסה להבין את זה מזווית אחרת. ברוני ווארה היא אחות סיעודית שליוותה אנשים בסוף חייהם. כשהיא שאלה אותם האם הם היו עושים משהו באופן שונה או האם הם מתחרטים על משהו, היא גילתה דפוס חוזר ונשנה אצל אנשים וכתבה את זה בספר בשם: "the top five regrets of the dying". בספר היא מגוללת את 5 החרטות הגדולות והנשנות ביותר אצל המטופלים שלה והן: 1. הלוואי והיה לי את האומץ לחיות את החיים כפי שרציתי ולא את החיים שאחרים ציפו ממני לחיותם 2. הלוואי ולא הייתי עובד כל כך קשה 3. הלוואי שהיה לי את האומץ להביע את הרגשות שלי 4. הלוואי שהייתי שומר קשר עם החברים שלי 5. הלוואי שהייתי נותן לעצמי להיות מאושר יותר שימו לב שאף אחד לא אמר משהו על "הלוואי שהיה לי נוח יותר בחיים" או "הלוואי והיה לי יותר קל לחיות את החיים". דווקא ההפך, בחיים אנו מנסים לברוח מאי נוחות ותסכול ובסוף החיים אנו מצטערים שלא יכולנו לעשות יותר. היינו רוצים להיות פחות בעבודה ויותר בדברים החשובים בחיים כמו לנסות יותר דברים, לחיות יותר באומץ ואותנטיות, להיות יותר פתוחים עם המשפחה והחברים ולפתח הרגלים של אושר ופיתוח עצמי. כל החרטות שלנו הן תוצאה של סיפור חיינו כפי שסיפרנו לעצמינו במהלך השנים ולא תמיד באפקטיביות או במודעות שתורמת להתפתחות שלנו, רק לקראת המוות אנו בוחנים את החיים בצורה אותנטית. אז מה עוצר אותנו מלעצב את חיינו? המרכיב הקריטי הראשון שחסר כאן הוא מודעות. לרוב אנשים חיים את חייהם באוטומטיות מסוימת. אותם פעולות, אותה דרך לעבודה / אוניברסיטה, אותן ארוחות ושיחות, סדרות וסרטים. זו ההיפנוזה של חיי היום יום שבה אנו לא מודעים שיש מגוון עצום של פעולות שאנו יכולים לעשות כדי לעצב את חיינו בכל אספקט שלהם. נסו לפתח מודעות, האם יש לכם הרגלים אתם חושבים שעוצרים אותכם מלעצב את החיים בצורה אמיצה, אותנטית ובעלת משמעות עבורכם?

המרכיב השני הוא האמונה בעצמינו, גם אם אנו צריכים עזרה בזה.

הידיעה שאנו מסוגלים להשתנות בכל מצב לא משנה מה דעתנו הראשונית בנושא, זה מוכח במדעי ההתנהגות שוב ושוב וכעת גם במדעי המוח (כי המוח יכול להשתנות).

זה עניין של פרספקטיבה. דפוס חשיבה צומח לעומת דפוס חשיבה קבוע.

העתיד לא קבוע מראש, העבר הוא סיפור שאנו מספרים לעצמינו. ההווה הוא החשוב כאן. בעיקר מה שאנו רוצים לעשות מהרגע שהחלטנו לעצב את חיינו כפי רצוננו. גלי הפסיכולוגיה החדשה, מדעי המוח והפסיכולוגיה החיובית מצביעים על אותה נקודה שהתורות הישנות מנסות להגיע אליה אלפי שנים: אפשר להגיע לרווחה ושגשוג בחיים כאשר פועלים באופן אקטיבי ומעצבים את החיים לכיוון הרצוי / הראוי. זה פשוט, אבל לא קל... אז מוכנים לחליפת לובסטר חדשה ? כדי להגיע לשם יש להתחיל בשאלה: מה אתם רוצים להשיג / להיות / להרגיש בחייכם ? אולי התרגיל הבא יעזור לכם לחשוב על השאלה המורכבת הזו: בתחום האימון והפסיכולוגיה נהוג לסמן את האזורים החשובים בחיי האדם על ידי מעגל החיים. התחומים הם: משפחה וזוגיות, חיי חברה, פנאי ורגיעה, מקצוע/קריירה, כלכלה, התפתחות אישית/רוחניות, פיזי/בריאות, חיים רגשיים. אך תוכלו לשלב עוד תחומים כרצונכם.ן. נסו לסמן מספר מ1 -10 בכל תחום, כאשר 10 זה האני האפשרי האידאלי שלכם בחיים. אין אדם אידאלי אז אל תרגישו רע על המספר שנתתם. זו המציאות שלכם כרגע, אתם חלק מהמין האנושי וכולנו דומים בנושא, כולנו שואפים למספר גבוה יותר... המספר מייצג תחום שאפשר להתפתח בו, שום דבר הוא לא סופי ובכל תחום אפשר להתפתח.

עכשיו, מה הצורה הזו אומרת לכם? האם היא עגולה או שיש חלקים שונים בכל תחום, כמו בדוגמה בצד שמאל. לרוב יוצא שהגלגל לא יוצר מעגל ולכן הנסיעה בחיים עם גלגל כזה מצביעה על תנועה לא חלקה, קופצנית וכנראה שככה החיים לא תמיד יגיעו למקום שאנו רוצים שיגיעו...

אבל זו רק ההתחלה, לפתח מודעות לתחומים בחיים שהיינו רוצים לפתח. "הדבר החשוב ביותר בעולם הוא לא כל כך איפה אנו נמצאים כרגע, אלא מה הכיוון אליו אנו רוצים להגיע"

Oliver Wendell Holmes

כעת, קחו לכם 15 דקות. מצאו מקום שקט. שתו קצת מים, המוח אוהב לעבוד עם נוזלים. קחו 3 נשימות עמוקת מהבטן כדי להיכנס למצב בטוח ושליו. היכנסו למקום של הרהור פנימי, אין צורך להתאמץ בחשיבה יותר מידי. כתבו 10-5 דקות לכל תחום, עם טיימר. תנו לעט/ מקלדת לזרום ואל תפחדו לרשום הכל, אף אחד לא מסתכל 😊 הרעיון הוא לא לחשוב על פנטזיות לא מציאותיות אלא על דברים חיוביים הניתנים להשגה. נסו לענות על השאלות הבאות: איך נראה האני האפשרי האידיאלי שלכם בכל תחום או בתחום שבחרתם להתמקד בו עכשיו? איך יראה מימוש עצמי בכל תחום? אילו הישגים השגתם? איך הייתם רוצים להתקבל בחברה, בעבודה, או בבית?

מה הייתם מרגישים? איך הייתם קמים בבוקר?

איך אחרים היו מדברים עליכם? איך אתם מרגישים כשהצלחתם להיות האני האפשרי האידאלי שלכם בתחומי המשפחה, חברים, זוגיות, עבודה? איך הייתם מרגישים לגבי החיים שלכם כשהם בדיוק כפי שאתם רוצים שיהיו? (לכתוב בזמן הווה: אני מרגיש ..) . . . . . אל תוותרו על סיכום ושיקוף התרגיל: איך אתם מרגישים? האם יש תחושה של אופטימיות ותקווה לעתיד? האם התרגיל שינה משהו בדימוי העצמי שלכם או אולי במוטיבציה שלכם? האם נפתחו אופציות חדשות לאני האידאלי האפשרי שלכם? האם אתם מודעים יותר לדרכים שבהם תרצו לחיות את חייכם?